<h1>בשר על גבי גחלים מיוחס לרב ביבי גאון סימן י"ג</h1>
<h2>דף עה:</h2>
והלכתא ריח הגט פוסל בכהונה היכי דמי דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, אי נמי דאמר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני דכי האי גוונא לא הוי גיטא ופסיל לכהונה אם נתנו בידה, דכתיב [ויקרא כ"א] ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה, ולבר ישראל אסירא עד דיהיב לה בעלה כהן גט אחר כשר והיינו ריח הגט שפוסל בכהונה, דאפילו לבעלה עצמה אסורה לחזור, אע"ג דגט פסול הוא ולעלמא לא שריא עד דכתב לה גיטא אחרינא, אבל כהן דכת' גט לאינתתיה כמא דלא מטא גיטא לידה מצי מבטל ליה ושרי ליה למהדר לה, ולא מיפסלא ולית ביה משום ריח הגט. וגיטא דמסר מודעא עלויה לא פסיל לכהונה, דתנן [פ"א ע"א] כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה בכהונה ובית הלל אומרים לא פסלה בכהונה, שאם נתן לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה והלכה כב"ה. הכי נמי אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט כיון דלא נתקיים התנאי דלא מיית, לא פסיל. והילכתא אחד כהן ואחד ישראל שכיב מרע שצריך להתנות ולומר אם לא מתי כו'.
<h2>דף פא.</h2>
והלכתא ריח הגט פוסל בכהונה היכי דמי דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, אי נמי דאמר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני דכי האי גוונא לא הוי גיטא ופסיל לכהונה אם נתנו בידה, דכתיב [ויקרא כ"א] ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה, ולבר ישראל אסירא עד דיהיב לה בעלה כהן גט אחר כשר והיינו ריח הגט שפוסל בכהונה, דאפילו לבעלה עצמה אסורה לחזור, אע"ג דגט פסול הוא ולעלמא לא שריא עד דכתב לה גיטא אחרינא, אבל כהן דכת' גט לאינתתיה כמא דלא מטא גיטא לידה מצי מבטל ליה ושרי ליה למהדר לה, ולא מיפסלא ולית ביה משום ריח הגט. וגיטא דמסר מודעא עלויה לא פסיל לכהונה, דתנן [פ"א ע"א] כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה בכהונה ובית הלל אומרים לא פסלה בכהונה, שאם נתן לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה והלכה כב"ה. הכי נמי אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט כיון דלא נתקיים התנאי דלא מיית, לא פסיל. והילכתא אחד כהן ואחד ישראל שכיב מרע שצריך להתנות ולומר אם לא מתי כו'.
<h2>דף פב:</h2>
והלכתא ריח הגט פוסל בכהונה היכי דמי דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, אי נמי דאמר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני דכי האי גוונא לא הוי גיטא ופסיל לכהונה אם נתנו בידה, דכתיב [ויקרא כ"א] ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה, ולבר ישראל אסירא עד דיהיב לה בעלה כהן גט אחר כשר והיינו ריח הגט שפוסל בכהונה, דאפילו לבעלה עצמה אסורה לחזור, אע"ג דגט פסול הוא ולעלמא לא שריא עד דכתב לה גיטא אחרינא, אבל כהן דכת' גט לאינתתיה כמא דלא מטא גיטא לידה מצי מבטל ליה ושרי ליה למהדר לה, ולא מיפסלא ולית ביה משום ריח הגט. וגיטא דמסר מודעא עלויה לא פסיל לכהונה, דתנן [פ"א ע"א] כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה בכהונה ובית הלל אומרים לא פסלה בכהונה, שאם נתן לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה והלכה כב"ה. הכי נמי אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט כיון דלא נתקיים התנאי דלא מיית, לא פסיל. והילכתא אחד כהן ואחד ישראל שכיב מרע שצריך להתנות ולומר אם לא מתי כו'.
